הסיפור האישי של לסביות בפעם הראשונה

טיול לחוף

הסיפור הלסבי הראשון שלי מתחיל בטיול שהיה החלטה של ​​הרגע האחרון. ידידות, אחווה ורוגע היו בחזית מוחי, אבל ה”צורך לדעת” היה מונח ממש מתחת לפני השטח.

פניתי אל אי מול חופי פלורידה כדי לפגוש את חברתי הטובה ביותר, שפניה עדיין לא ראיתי. שמה היה קתרין ונפגשנו בצ’אט מקוון חודש לפני נסיעתי.

היא היתה בת 35 והתגוררה בפורטלנד, אורגון. וגם אני- 29 חייתי אז בניו-יורק.

בתוך ימים של התנגשות זה בזה בסטרטוספירה הווירטואלית, דיברנו בטלפון. הקרבה שלנו נוצרה במהירות בגלל מהומה נפשית דומה שחווינו כל אחד בחיינו. נצמדנו זה אל זה כאילו היינו היחידים בעולם שהבינו.

היתה לי טיסה קלה, שכרתי מוסטנג ספורטיבי, ונסעתי שעתיים מדרום לטלהסי אל האי סנט ג’ורג’. הייתי במצב רוח מרומם על ידי נהיגה מהירה, לנגן מוסיקה רועשת, ופגישה עם חבר הנפש הפוטנציאלי שלי. אבל כשחציתי את הגשר הארוך אל האי, הבטן שלי יצרה קשר וכפות הידיים שלי החלו להזיע. הייתי עצבנית מאוד.

הבית היה די קל למצוא; הנחיותיה של קתרין היו ברורות ומדויקות. ביתה היה שני שלישים מהכביש במורד הכביש שבו מגרשים לא מפותחים מלאים במברשת וחול מפרידים את כל בתי החוף זה מזה.

אף אחד בבית לא ניגש לברך אותי אחרי שחניתי, אז פתחתי לאט את תא המטען, הורדתי את התיק ועליתי למדרגות הבית המוגבה אל הדלת הקדמית.

קתרין ענתה – שערה הבלונדיני פרוע מן הרוח, וגופה הגבוה, החושני, שגובהו כמעט מטר ושמונים. היא לבשה חולצת טריקו ומכנסיים קצרים.

לפני שיכולתי לומר משהו, נסחפתי לחיבוק ארוך וחזק שהרגיש כאילו היא מחזיקה אותי. הרגליים שלי היו חלשות. אני לא זוכר מה נאמר; הייתי נרגשת מכדי שאוכל לקבל הערות נפשיות.

וכך החלה התקופה שאני מכנה “הלם בפנים”. במשך 12 השעות הבאות, הלכנו על קצות אצבעותינו זה לזה. עינינו הבהבו זה על פניהם של זה ואחר-כך שוב התגלגלו במהירות. ככל הנראה, תופעה זו היא נפוצה למדי בקהילה המקוונת שלנו וכמה אנשים אף פעם לא להתאים את פניו של אדם אחר, אשר יכול לגרום לידידות הסתיימה. 

The Makings של מערכת יחסים

באותו לילה יצאנו לטייל על החוף כדי לדבר. הלכנו דרך הדיונות הכהות, נושאות את טוניקות הוודקה שלנו ומדברות על רכבת ההרים שלנו. שיכנענו את עצמנו שאנחנו נשואים לאותו גבר. והיו צירופי מקרים מפחידים רבים על חיינו ששיקפו זה את זה. זו הסיבה מדוע ידידות מקוונת שלנו gelled כל כך מהר.

צורת ראשה, שהיתה כה מפתה, עוררה בי סחרחורת. אף על פי שהיא לא התאימה לתדמית הנפש שהיתה לי עליה, על פי התצלום ששלחה, נמשכתי אליה מאוד. זאת היתה אשה שכבר אהבתי, אדם מיוחד וחברה נהדרת.

שנינו התוודענו לאטרקציה לנשים בטלפון ואפילו רמזנו בחשאי שאפשר באמת להימשך זה לזה. חמוש עם הידע הזה, הגוף שלי התחיל לחשוב על עצמו והיא צרחה, “נשיקה!” אבל בגלל חוסר הוודאות שלי לגבי רגשותיה, הפחד שלי לפתוח את הקופסה של פנדורה ולנשק את האישה, ואת הפחד שלנו, לא פעלתי.

למחרת בבוקר, היינו הרבה יותר נוח לאחר שתשתכר על החוף יחד בלילה הקודם והתרגלו זה לזה. אז בילינו יום רגוע יחד עם שני ילדיה, הוריה, אחיה וגיסתה, ונהנו מחוסר פעילות. 

בערב השני, היא ואני החלטנו לצאת למשקה אצל ג’וני אוץ’, הבר המקומי על האי. היינו חיי המסיבה, צוחקים ומשתפים סיפורים אינטימיים.

היא בכתה את עצמה כדי להיראות נפלא – עיניה ושפתיה קופצות מפניה וצורחות: תסתכל עלי! ואני עשיתי … הרבה. היא היתה אחד האנשים המדהימים ביותר שפגשתי אי פעם, והקשר שלנו היה שלם. עם זאת, ידעתי שאני לא יכול לסכן את זה עם מראש מגושם.

היא רצתה ללכת על החוף אחרי שהגענו הביתה, אבל סערה פרצה פנימה וברקים ורעמים מילאו את השמים. לקחנו את עמדותינו על המרצפות של המרפסת המוקרנת וצפינו בהופעה. כל הסצנה היתה מתעוררת מכדי שאוכל להתרכז. היינו שם – שוכבת על הרצפה בחושך, קולה צף לעברי, מזכירה לי את כל שיחות העבר שלנו ואת כמה אהבתי וסומכת עליה.

תסתכלו על פיתוי

קתרין שאלה אותי מה היא מכנה “שאלה מביכה”. “מיגן, “אמרה בקול רך, “איך את מרגישה בקשר אלינו עכשיו? מיד ידעתי על מה היא מתכוונת – הפעם דיברנו על האטרקציה הפוטנציאלית שלנו.

אחרי הפסקה מהורהרת הגבתי, “מגורה מאוד”.

היא אמרה שהיא מצטערת שנוכל להחזיק זה את זה באותו לילה. המחשבה שיגעה אותי. ואז היא אמרה, “אני רוצה לגעת בך”.

היא הזיזה את גופה – כל כך מעט – כמה סנטימטרים לעברי. ידה נגעה בשערי בקו השיער ותחבה אותו מאחורי אוזני. נשימתה נעה בחמימות על פני, כשברכיה נגעה בירכי השמאלית. חשתי זרמים חשמליים עולים על עמוד השדרה שלי. וכששפתיה נגעו במצחי, הרגשתי פעימה בין רגלי. פלטתי נשימה רועדת. גופי רעד. גם היא הרגישה את זה ואמרה, “מיגן, את בסדר, אני לא רוצה לעשות שום דבר כדי להרגיז אותך, אנחנו יכולים להפסיק אם אתה רוצה”.

“אני בסדר, אני פשוט מתרגש מאוד”, אמרתי, “אני לא רוצה להפסיק, כבר ראיתי את זה כבר הרבה זמן”.

נאנחתי בשקט והתקרבתי אליה, פונה הצידה כדי להביט בה, זרועי הימנית מושכת אותה פנימה. זה גרם לי לרעוד עוד יותר. הייתי נרגש, אך חושש שהחוויה הזאת לא תעמוד בפנטזיות שחלמתי. אבל בעיקר הרגשתי חלש כשרציתי אותה.

נשיקותיה נפלו על פני בעוד ידה החופשית משוטטת בגופי. ליטפתי אותה בחזרה וקיבלתי את הליטופים שלה במעין אקסטזה קפואה. כשהגיעה ידה אל חזי, נשמתי את הנשימה בקול רם כמו הרעם שבחוץ. בשלב זה נגעו שפתיינו. בעדינות רבה, כה מתוקה, בחנו זה את פיו של זה. ידי היו על שדיה – כה רכות; כל כך יפה; כל כך גדול. היא משכה את חולצתה וקברתי את פני ביניהם. ידה הושטה בין רגלי, נוגעת בי על גבי שכבת הבגדים שלי. היא נאנחה ואמרה, “אני רוצה לטעום אותך”.

אלוהים אדירים! איש לא אמר לי את המילים האלה. מכל הגברים שהיו איתי, איש לא הביע רצון כזה. לחשתי שאנחנו צריכים להיכנס לחדר השינה ולחדש את זה בחלל רך ונוח יותר. היא ציינה שעלינו להיות שקטים בפנים. אמרתי שאני יכולה להתמודד עם זה. היא התוודתה שאולי לא תוכל. 

קמנו לאט, בעצבנות, כשצעדנו לעבר מקום שידעתי שאין דרך חזרה ממנו. אחרי הלילה, חיינו, נישואינו, וכל הישויות שלנו ישתנו. אני בשמחה צעד קדימה – רוצה אותה כל כך הרבה, רוצה לחוות אהבה נשית אמיתית עם החבר הכי טוב שלי. לא הבטנו לאחור.

כשהגענו לחדר השינה עצרנו במבוכה, היא הושיטה את זרועותיה הארוכות הנפלאות ואני נכנסתי ישר אליהן. ראשי התאים בצורה מושלמת לשקער שבין צווארה לשדיה. התחלנו לנשק שוב ועברנו למיטה כדי לשכב. שיקרתי על גופה החם, הרך. אחזתי בפניה ונשקתי לה עמוקות. היא ליטפה אותי בכל מקום.

ואז קרה הדבר הכי ארוטי. מילים מתוקות צמחו משפתיה ואמרו כמה יפה הגוף שלי, כמה יפים היו השדיים שלי, ואיך העור שלי היה כל כך רך. הרמזים המילוליים האלה לא היו דומים לשום דבר ששמעתי אי-פעם לפני – משהו שחלמתי עליו.

איך ידעה?

היא החזיקה אותי קרוב ובמהרה היא ישנה בשקט בזרועותי. למרבה הצער, הייתי ער מאוד, חווה את התוצאות של האירוע הזה מתנפץ כדור הארץ. משהו שהרגיש כל כך טבעי וכל כך צודק שינה את הדרך שבה ראיתי את הזהות המינית שלי, את הנישואים שלי ואת החבר הכי טוב שלי, קתרין. לעולם לא אהיה אותו הדבר.

באושר ועושר

כשעזבתי את פלורידה ארבעה ימים לאחר מכן, התחלתי להעביר את השינוי הזה לידידי. סיפרתי לבעלי – הוא עזב. סיפרתי לשלושת האחים שלי – הם היו ספקנים. אבל הבטחתי לעצמי שסוף סוף מצאתי אושר בזרועותיה של אשה. וזה היה בסדר.

עם עידוד של קתרין, התחלתי לצאת לניו יורק. נהניתי להיפגש ולשכב עם מגוון של נשים, אבל הלב שלי נשאר איתה. גם נישואיה הסתיימו. ואחרי שנה של יחסים סוערים למרחקים ארוכים וטיולים קצרים, אינטנסיביים לראות אחד את השני, עברתי לפורטלנד. הייתי צריך לראות אם יש לנו עתיד ביחד. תשעה חודשים אחרי שהגעתי, הרגשות והמטרות שלנו התאימו והתחלנו לטפח מערכת יחסים רצינית, המבוססת על ביטחון עצמי של מי שהיינו, ומי ידענו שאנחנו רוצים להיות עם.

* פורסם במקור על ידי Alyson פרסומים. הודפס באישור המחבר.